האוצר של שוסטר
בשנת 2000 סגר צבי שוסטר את הדלת מאחוריו ועזב בפעם האחרונה את חנות הצילום שלו, משאיר מאחוריו פרויקט חיים שנמשך חמישים שנה.
ארגזים של סרטי נגטיב , עם אלפי הצילומים שצילם, נארזו בקפידה והונחו במרתף ביתו.
עם השנים שחלפו יד לא נגעה בהם ואבק סמיך כיסה אותם.
שרה, בתו של צבי , מספרת לי שהיא תמיד הבינה את הערך ההיסטורי והתרבותי של התמונות שצילם אביה, ולכן הפצירה בו שישמור את הסרטים הישנים.
"זה היה חלום שלי שנים לעשות עם זה משהו, אך לא היה לי זמן", היא אומרת.
אך חלומות שמבעבעים בתוכנו , סופם שיתגשמו.
וכך לפני כשלוש שנים החלו שרה ובן זוגה מאיר בפרויקט עצום הממדים של מיון התשלילים וסריקתם.
שרה ומאיר, שניהם בני גדרה שחיים במושבה כל ימי חייהם, גילו אוצר מרגש .
כשהחלו לסרוק את הנגטיבים, לפתע ניבטו אליהם מהתמונות, דמויות גדרתיות ותיקות, דמויות מהיישובים בסביבה, ואף אנשים ידועי שם ממדינת ישראל.
צבי תיעד את החיים במושבה גדרה ובסביבתה ,נכח בכל אירוע חשוב במושבה, צילם חתונות ואירועים משפחתיים, הנציח במצלמתו משפחות ובודדים, בתי ספר וגנים ,מוסדות חינוך וישיבות .
הארכיון שלו הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה בתולדותיה של המושבה גדרה בפרט ובתולדות מדינת ישראל בכלל.
צבי ורעייתו רוניה, נישאו בעיר חוטין בבסרביה (כיום באוקראינה) כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
כשהנאצים פלשו לאזור , קיבלו הרומנים את האחריות לגורל היהודים.
היהודים פונו ממקומות מגוריהם והוצעדו מרחקים עצומים , ללא מים ואוכל הרחק לעבר גורל לא ידוע, מעבר לנהר הדנייסטר.
בהמשך פיזרו הרומנים את היהודים באזור החדש אליו הגיעו, איש לגורלו.
כך גם צבי ורוניה מצאו עצמם בכפר זר . למזלם הטוב איכר מקומי סייע בידם וכך הצליחו לשרוד.
הוריו של צבי נפטרו ממחלת הטיפוס והוא נאלץ לקבור אותם שם.
בסיום המלחמה נדדו צבי , רוניה ואימה לרומניה והתיישבו שם.
בשנת 1950 עלו צבי ורוניה עם שתי בנותיהן לארץ. הם נקלטו במחנה העולים ליד עין שמר ולאחר שלושה חודשים נתבקשו לעזוב , והוצעו להם אפשרויות שונות להתיישבות בארץ.
אז הבחין צבי במודעה בעיתון עם הצעת עבודה בחנות צילום. כיוון שהיה צלם מקצועי הוא החליט לבדוק את הנושא ונסע להתרשם מהמקום וכך הגיע למושבה גדרה.
גדרה הקטנה , הירוקה והנעימה, מצאה חן בעיניו ובני המשפחה החליטו לקבוע במושבה את מקום מגוריהם.
צבי החל לעבוד כצלם . תחילה שכר סטודיו קטן ברחוב הביל"ויים. בשלב מסוים רכש חנות ברחוב הרצל- על כביש 40 של ימינו.
הוא היה איש עבודה חרוץ , היה יוצא עם הציוד הכבד בכל מזג אוויר ומתעד במצלמתו תושבים קבועים ואורחים לרגע.
כך, מבלי משים, תיעד את החיים בגדרה ובסביבתה , וצילומיו מהווים היום ארכיון חשוב מן המעלה הראשונה לכל חובב היסטוריה ונוסטלגיה.
השנה מלאו מאה שנים להולדתו של צבי שוסטר, ובתו שרה לקחה על עצמה להנציח אותו ואת עבודתו בתערוכה של צילומיו אשר תוצג במרכז אופק בגדרה.
התערוכה תיפתח ביום שלישי 28.5.2019 בשעה 19:00 . הציבור מוזמן.
מדברי גיא רז ,האוצר של התערוכה:
"במשך שנים היה צבי הצלם היחיד כמעט במקום וכולם הכירו אותו כ"הצלם של גדרה". הוא המשיך לצלם עד שנת 2000. לאחר מותו בשנת 2008 נקרא על שמו רחוב במושבה.
צבי שוסטר פעל בשולי העשייה הצילומית התיעודית והאמנותית בארץ בעת ההיא, אך יש דמיון בינו לבין הצלמים בקיבוצים שצילמו כל אחד את קהילתו ואת המרחב הגיאוגרפי הסמוך לו. ממבט על צילומיו מאז הפך לצלם בגדרה - ייחודו וחשיבותו כצלם הוא פועלו הרחב, החופשי מתכתיבים, העשיר והנדיר ומכאן יצירת קפסולת תיעוד וזמן של מרחב קהילתי שלא היה לו מתעד צילומי אחר. בתערוכה ובקטלוג הנלווה יצר למעשה שוסטר את ספר "משפחת האדם של גדרה", וקהילת המושבה הוותיקה והסביבה חבים לו את הזיכרון החזותי שלהם בתקופה של ראשית המדינה".
