על ציונות , שורשיות ואהבת האדם- סיפורו של אהרון מלר
בצדו המערבי של כביש 40 בסמוך לתחנת הדלק "סדש" , שוכן ביתה של משפחת מלר, טובל בשדות.
אהרון מלר הגיע עם משפחתו למושבה גדרה, בשנת 1947 בהיותו נער בן 16 .
הוא נולד במזכרת בתיה למשפחה ציונית, אשר עברה להתגורר בגדרה , כחלק מהרחבת המושבה, על אדמות שנרכשו בסיוע יק"א.
תחילה נטעו כרם וגידלו גידולי שדה ולימים רכשו אדמות נוספות שעליהן גידלו גידולים חקלאיים שונים.
משפחת מלר הקפידה להעסיק בכרם שלה פועלים עבריים , תושבי גדרה, כדי לספק להם פרנסה.
בהמשך הקימה המשפחה שתי תחנות דלק , בכניסה הצפונית ובכניסה הדרומית לגדרה.
תחנת הדלק שבכניסה הדרומית לגדרה, היא עדיין בניהול המשפחה.
בימים ההם , טרם קום המדינה, הייתה המושבה גדרה מוקפת בכפרים ערביים , שחלקם אף היו עוינים. לא פעם נורו יריות מכיוון הכפרים הללו אשר פגעו גם בבית המבודד של משפחת מלר.
המושבה הקטנה סבלה אז גם מגניבות חקלאיות, ואהרון מלר, למרות גילו הצעיר , התנדב להגנה על המושבה בלילות, יחד עם בני גילו .
באותם ימים היו שיירות של לוחמי ההגנה נעות על הציר הזה והם השתמשו בבית המשפחה כתחנה להתרעננות ומנוחה בדרכם .
מרגע שעבר אהרון מלר עם משפחתו לגדרה, הוא קבע בה את ביתו.
בגדרה הכיר את שרה לבית מילשטיין, עולה חדשה מרומניה, אשר עלתה לארץ במסגרת עליית הנוער.
הם נישאו ונולדו להם שלושה ילדים: צפי , רוחה וציפי.
שרה נפטרה ממחלה , זמן קצר לאחר הולדת נכדה הראשון.
לימים הכיר אהרון את ויקי אשר הייתה בת זוגו עד אחרון ימיו.
ויקי , אישה אצילית משכמה ומעלה ,הפכה ביחד עם ילדיה הביולוגיים לחלק משמעותי מהמשפחה החדשה שנבנתה.
אהרון מלר היה דמות ידועה ומוכרת במושבה גדרה.
סימן ההיכר שלו היה המקטרת אשר הייתה נעוצה בפיו.
הוא היה חובב מקטרות והחזיק באוסף מרהיב של מקטרות מכל רחבי העולם.
חלקן היו יפות ומפוארות, וחלקן פשוטות וצנועות.
אחד מידידיו אשר טייל לפני שנים רבות באפריקה, ראה איש מקומי שישב ועישן במקטרת מגולפת מעץ בעבודת יד. האותנטיות של המקטרת הקסימה אותו והוא רכש אותה ונתן אותה במתנה לידידו אהרון מלר.
אהרון מלר היה אדם שורשי ואוהב הארץ.
הוא חינך את ילדיו ונכדיו על אהבת המולדת ונהג לקחת אותם לטיולים בכל רחבי הארץ.
בראשית ימיו היה כורם ולימים עסק בעיקר בניהול תחנות הדלק של המשפחה.
הוא היה אדם אמיד שנהג לתת ברוחב לב לנזקקים ותושבי גדרה זוכרים אותו כאדם של חסד ונתינה, עם לב של זהב.
אהרון מלר נפטר בשנת 2015.
על מצבתו נכתב : "ישר דרך, אוהב אדם, צנוע ואציל נפש".
משפחתו בחרה להנציח את זכרו בכיכר שנבנתה על שמו ואשר צופה על תחנת הדלק שהייתה חלק ממפעלי חייו.
עיצוב הכיכר בצורה של כרם ענבים מסמל את עיסוקו ככורם , את שורשיותו ואת חיבורו אל המושבה גדרה ואל ארץ ישראל שכה אהב.
