הדוקטור הביל"ויי שאהב מוסיקה וכוכבים- ד"ר משה מינץ

בקצהו המזרחי של רחוב הביל"ויים בגדרה ניצב בית מרשים מעוטר בעיטורים יפיפיים.

הבית אשר משמש כיום כמוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים , נבנה בשנת 1924 ע"י ד"ר משה מינץ ורעייתו רחל.

משה מינץ היה מראשי תנועת ביל"ו , והיה בין אנשי ועד ביל"ו אשר ניהלו משא ומתן עם השלטונות בקושטא בניסיון להשיג אישור להתיישבות יהודית בארץ ישראל, אשר הייתה אז תחת שלטון עות'מאני.

בהמשך עלה ארצה ועבד ביחד עם חבריו הביל"ויים במקווה ישראל.

במרץ 1884 החליט לרדת מהארץ ונסע לאמריקה.

ייתכן ובחר לעזוב את הארץ כיוון שרצה להגשים את חלומו האישי ולהיות רופא.

ייתכן ונסע כיוון שהשקפת עולמו החילונית לא עלתה בקנה אחד עם אורח החיים המסורתי יותר שקיבלו על עצמם הביל"ויים בהשראת פטרונם הרב יחיאל מיכל פינס.

כך או כך הוא השתקע בארה"ב, למד רפואה והפך לרופא ילדים מצליח.

גם באמריקה המשיך להיות עסקן והיה מעורב ופעיל באגודות ציוניות שונות.

בשנת 1893 ביקר בארץ כחלק מפעילותו באגודת שבי ציון.

הוא ביקר במושבות שונות ותיאר את התרשמותו העמוקה מההתיישבות הצעירה שהקימו אז היהודים בארץ ישראל.

כל השנים שמר על קשרי מכתבים עם חבריו הביל"ויים והביע את שאיפתו לשוב ולהשתקע בארץ.

בשנת 1924 עת היה בן 63 עלה לארץ עם רעייתו רחל.

בכסף שתרם אחיו גרשון נבנה הבית היפה, בקצה רחוב הביל"ויים.

מלכתחילה ייעד הד"ר מינץ את מחציתו המזרחית של המבנה לצרכי הקהילה , כדי שישמש כבית העם.

מחציתו המערבית של המבנה שימשה למגורים עבורו ועבור אשתו.

במגילה שהוטמנה באבן הפינה של המבנה כתב : "מרכז סוציאלי ואינטלקטואלי ולששון החיים לכל בני המושבה בגדרה..."

ד"ר מינץ היה איש של תרבות.

הוא הביא עימו מאמריקה את הפטיפון שלו וגם אוסף מכובד של תקליטים.

הוא נהג להזמין את תושבי גדרה , פעמיים בשבוע, לבית העם והשמיע להם מוזיקה קלאסית מתוך התקליטים שלו.

כך רכשו ילדי גדרה של אז השכלה בתחום המוזיקה הקלאסית .

הוא הביא עימו גם טלסקופ ונהג ללמד את תושבי גדרה על גרמי השמיים.

רחל רעייתו, התקשתה להתרגל אל תנאי החיים הקשים , וכעבור זמן מה עזבה את הארץ.

היא נפטרה בשנת 1929 וארונה הועלה ארצה . היא נקברה בגדרה.

לאחר מותה נטע הד"ר מינץ גן לזכרה. זהו גן רחל אשר מצוי עד היום מול המוזאון.

בערוב ימיו התערער מצב בריאותו של ד"ר מינץ, וילדיו דרשו ממנו לבוא אליהם לארה"ב. הוא תיכנן לשוב ארצה אך נפטר בארה"ב בהיותו בן 70.

בהתאם לצוואתו נקבר בגדרה לצד אשתו. על מצבתו חקוקה הכתובת : "ד"ר משה מינץ , אחד ממייסדי ביל"ו בשנת תרמ"ב. תר"ך."

הד"ר מינץ אהב את המושבה גדרה בכל ליבו והוא תיאר אותה באהבה רבה בספר שכתב על נסיעתו לא"י:

"בכותבי על מושבה זו אני חש כאילו עוברת צמרמורת בגופי , ובעת ובעונה אחת זורם הדם מליבי אל פניי. אני מאמץ את כל כוחותיי להישאר שווה נפש וקר רוח בתארי אותה.

אולם דבר זה אינו בגדר האפשר . המושבה גדרה ננעצה עמוק מדיי בליבי , וכאשר אסיים את שנותיי והשעה האחרונה תקרא לי לעולם אחר, תהיה משאלתי הגדולה ביותר , שעצמותיי יונחו על אחת הגבעות במושבה גדרה..."

שנה טובה ומבורכת לכולם !