מה הקשר בין אבשלום פיינברג מייסד מחתרת ניל"י , רצח השומר ישראל רוזמן והבית ברחוב הביל"ויים

ברחוב הביל"ויים 24 בגדרה , בשכנות לבית הכנסת ישורון , התגוררו לפני יותר ממאה שנים בני משפחת פיינברג הידועה.

אבי המשפחה, ישראל (לוליק) פיינברג עלה לארץ בשנת 1882 והיה בין מייסדי ראשון לציון.

בראשון לציון הכיר את פאני בלקינד והשניים התאהבו ונישאו.

ברבות הימים פרץ מרד של חלק מאיכרי ראשון לציון כנגד פקיד הברון אוסוביצקי.

בסיומו של המרד עזבו כמה משפחות את ראשון לציון ובתוכן משפחות בלקינד, פיינברג וחנקין, אשר

היו קשורות ביניהן בקשרי משפחה ונישואין.

ישראל ופאני פיינברג עברו להתגורר במושבה הצעירה גדרה ובה גם נולד בשנת 1889 בנם אבשלום, מייסד מחתרת ניל"י אשר מצא את מותו בעת שהיה בדרכו למצריים בשליחות עלומה.

אך ימיה של משפחת פיינברג במושבה גדרה לא היו ארוכים ואספר כאן את הרקע לעזיבתם את המושבה:

באותה תקופה היחסים בין איכרי המושבה גדרה לבין שכניה הערבים בכפרים הסמוכים היו יחסים מתוחים ומעורערים. בשל מקרים של גניבה ושוד מצד השכנים הערבים היה צורך להציב שמירה בגורן מדיי לילה.

איכרי המושבה ערכו ביניהם תורנות שמירה.

למשפחת פיינברג היה פועל בשם ישראל רוזמן אשר כונה: קאלוגר. הוא היה כבן בית אצלם והיה קרוב אל ליבם.

רוזמן הועסק על ידי בני המשפחה כשומר בגורן.

באחד הימים כאשר יצא מגדרה עם עגלה רתומה לשני סוסים והלך להביא זיפזיף מחוף הים כדי לבנות את חומת המושבה, התנפלו עליו שודדים , פצעו אותו וגזלו ממנו את הסוסים.

מרב בושה לא חזר הביתה.

משבושש לחזור, יצא לוליק לחפשו ומצא אותו שוכב פצוע.

חמתו של לוליק בערה בו והוא יצא אל הכפר השכן קטרה כדי לחפש נקם בפורעים.

עד מהרה מצא את סוסיו מוסתרים באורוותו של השודד בכפר. הוא לקח בחזרה את סוסיו כפת את השודד אל אחד הסוסים , רכב עימו בחזרה לגדרה והביאו בפני ראשי המושבה.

ראשי המושבה הבינו מייד את המשמעות ושלחו לקרוא לחיילים התורכיים שיבואו לעשות משפט.

עד מהרה הגיעו המוני ערבים מכפרי הסביבה וביקשו להשיב את השודד אליהם.

הם החלו להתפרע והיה חשש כבד לשלומם של תושבי המושבה.

כשהגיעו החיילים התורכיים הם הרגיעו את הרוחות ולקחו את השודד וחבר מרעיו למאסר, אך

היה ברור כי השודדים יחפשו נקם וכי לא ירחק היום והם ישובו לפגוע בלוליק או בבני ביתו.

באחד הלילות , עת שמר ישראל רוזמן בגורן, הגיע הנקם.

אחד מערביי הסביבה התגנב אל הגורן וירה ברוזמן.

למשמע הירייה הגיעו כל הגברים אל הגורן ומצאו את רוזמן מתבוסס בדמו.

רוזמן שכב על ערש דווי במשך כחודש ימים עד שנפטר , ותושבי גדרה חפרו לו את הקבר הראשון במושבה .

לוליק הזועם יצא לחפש את נקמתו .

הוא רכב אל הכפר קטרה הסמוך ועבר מבית לבית עד אשר מצא את האשם.

הוא תפס אותו והביאו לידי החיילים התורכיים ברמלה, אלא שהפעם שוחרר הפושע מיד.

לוליק זעם וקרא לאיכרי גדרה לצאת לנקמה בערביי קטרה.

חלק מאיכרי גדרה לא ראו בעין יפה את התנהלותו של לוליק וחששו שהוא מתסיס את האווירה ועקב כך עזבה משפחת פיינברג את גדרה ועברה להתגורר ביפו ובהמשך בחדרה.

אסיים בציטוט מתוך מכתב שכתב אבשלום פיינברג, יליד גדרה, לאהובתו רבקה אהרונסון (עליו מבוסס השיר הידוע "אלף נשיקות"): "ועל כן אלף הנשיקות חסרות הן אהובתי, רק תשע מאות ותשעים ותשע נשיקות יפתי. ובכל זאת! אלף נשיקות לך כוכבי!"