החזון, החלום והגשמתו- סיפורה של נירה לרנר – האישה שהקימה את מוזיאון גדרה

יש מוסדות ואירועים בעולמנו, שמרגע שהם קיימים נראה כאילו היו כאן מאז ומעולם.

כך גם עם המוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים. אך לא כך הדבר.

המוזיאון נחנך רק בשנת 1985 והוא למעשה פרי חזונה וחלומה של אישה אחת, אישה מן היישוב, שהיתה תושבת גדרה נירה לרנר ז"ל.

לרנר נולדה בקיבוץ גבעת ברנר , גדלה והתחנכה בקיבוץ מעברות , על פי מיטב המסורת הסוציאליסטית. האישיות האינדיבידואליסטית שלה והיצירתיות המתפרצת לא התאימו למסגרת הנוקשה בה כולם צריכים להיות שווים ועל כן היא עזבה את הקיבוץ.

לגדרה הגיעה במסגרת שירותה הצבאי כמורה חיילת. אז הכירה מורה צעיר בשם יהודה לרנר, בן המושבה.

בין השניים ניצתה אהבה , הם נישאו והמשיכו להתגורר בגדרה , בהמשך נולדו להם ילדיהם: עינב וחובב.

לרנר המשיכה ללמד בבית הספר ופיתחה קריירה בתחום אומנויות הבמה.

בהמשך סיימה תואר ראשון עם התמחות בבימוי. פרויקט תיאטרון קהילתי שבו לקחה חלק באשדוד הפגיש אותה עם ילדי עולים. היא נחשפה לקשיי הקליטה והבינה כי לכל עלייה יש את התפיסה הציונית שלה וקיימים נרטיבים שונים בתוך החברה הישראלית הרב-גונית. אז החליטה שהסיפור של הבילויים והמושבה גדרה חייב להיות מסופר כחלק מהנרטיב הלאומי. מכאן נזרעו הזרעים הראשונים לרעיון הקמת המוזיאון בגדרה , כמוזיאון לימודי וחינוכי. היא רצתה שהמוזיאון יציג את סיפורם המופלא של קומץ אנשים שהיו מוכנים להתמודד עם הקשיים העצומים ולהקים יישוב חדש בארץ שוממה . בתכניתה ביססה את מעמדם כ"חוד החנית" של העלייה ושל החזרה של העם היהודי לארצו. הרצון לספר את הסיפור היה כלהבה שהניעה אותה קדימה.

היא החלה לרקום את חלום המוזיאון, ולמדה מוזאולוגיה.

ראש המועצה דאז נתן את תמיכתו לרעיון, אך מלבד החזון שלה לא היה בידה דבר ובעיקר לא היה כל תקציב.

אומרים שאחת ההגדרות של מזל היא: כשהזדמנות פוגשת מוכנות. כך קרה גם במקרה הזה.

יום אחד כשישבה במשרדה הגיעו אליה מספר עובדי מועצה וחיפשו את יהודה בעלה. סיפרו לה שהגיע זוג יהודים מלוס אנגלס בארה"ב, הזוג ברנגלס. הם רצו לדעת על הדוד והדודה שלהם, הדר' משה מינץ ואשתו, אשר תרמו את ביתם בגדרה בכדי שישמש כבית העם.

בזמן ביקורם של בני המשפחה, עמד בית מינץ כשהוא ריק ולא נעשה בו כל שימוש.

נירה קראה ליהודה והם לקחו את בני הזוג ברנגלס ,הנרגשים, לפקוד את קברי בני משפחתם . בהמשך שיתפה אותם בחלומה להקים מוזיאון ובני משפחת ברנגלס החליטו לתת את חסותם ולתרום מהונם להקמת המוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים.

ולאחר עבודה רבה ובעזרתם של עשרות מתנדבים, נחנך בשנת 1985 המוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים , בטקס חגיגי בהשתתפות ראומה ועזר וייצמן , הזוג ברנגלס ומוזמנים רבים מארה"ב . במשך 16 שנים ניהלה לרנר את המוזיאון שהפך לאבן שואבת לשוחרי ידע בתחומי הציונות והקשר של עם ישראל לאדמתו.

מכל הפרויקטים הנפלאים שהקימה לרנר ומשלל עיסוקיה וכישוריה, זוהי תרומתה החשובה והמשמעותית לקהילה בגדרה והמורשת הענקית שהותירה אחריה.